קריאה דגיטלית לעומת מודפסת

בשנים האחרונות חל גידול מואץ במידע הדיגיטלי לעומת המודפס.  ולפי מחקרים, צריכת המידע הדיגיטלי כמעט משתווה לצריכת מידע מודפס. תוך עשור 70% מהמידע יהיה זמין בפורמט דיגיטלי. שגשוג המידע הדיגיטלי הציב בפני קוראי ומעצבי הטקסט אתגרים קוגניטיביים, עיצוביים וארגוניים, והוביל למחקר נרחב על אפיון הקריאה הדיגיטלית והלמידה בהשוואה לקריאה ממקור מודפס.

קריאה ממקור דיגיטלי איטית,יוצרת עומס קוג', דיסאורינטציה חמורה, קושי בהבניית ידע- עקב מבנה לא- ליניארי של הטקסט הדיגיטאלי, פחות תחושת בעלות, מעורבות ורצון ללמוד= יכולת הוספת ביהורים, ניווט גמיש. קריאה ממקור מודפס- זוכרים יותר.  העדפת קריאה דיגיטלית שווה לקוראים מסוג סורקים לא-ליניארים, הישגיים, מכווני קריאה. העדפת קריאה מהדפוס שווה לקוראים ליניאריים ומתודיים, מכווני מטרה, פחות הישגיים.

צעירים קוראים ביקורתיים טובים יותר של מידע דיגיטלי. מבוגרים יותר הם קוראים ביקורתיים טובים יותר של מידע בפורמט דפוס. כמה קריטריונים לעריכת ההבדלים בין מידע דגיטלי  לעומת פורמט דפוס, מתחילים בניסיון של המשתתפים בסביבה הדיגיטלי ותחושת הנוחות של השימוש בה מסייעים ליכולתם להיות משתמשים מושכלים ולהפך.  דבר שני  שלהבדל המבני בין טקסט מודפס לדיגיטלי יש השפעה דרמטית על הדרך שבה הלומד קורא אותם, והאתגרים הקוג' הניצבים בפני הקורא. דבר אחר,  הטקסט הד' (מבוסס היפר-מדיה) דורש שליטה ביכולות חשיבה גבוהות, מסתעפות ולא-לינאריות. אנשים צעירים הם בעלי יכולת יעילה יותר לחשיבה כזו. למידע אין ערך אוניברסאלי אבסולוטי.

בעולמנו הידע מכפיל את עצמו במהירות וזה מאפשר נגישות לאינסוף מידע, לכן, צריך לטפח אנשים שיתמודדו עם כל התמורות החריפות אשר חלו בעולמנו. וכתוצאה מזה הצעירים  ביצועים גבוהים בקריאה בפורמט דיגיטלי לעומת מבוגרים בעלי ביצועים גבוהים בקריאה בפורמט מודפס, וזה מה שקיים, כי העולם השתנה וזה מתאים בקרב צעירים יותר מבוגרים...