נושא הסמינריון שלי

עמדות מורים כלפי שילוב תקשוב בהוראה:

          בית הספר של היום צריך להתמודד עם העולם המשתנה, שילוב המחשב והאינטרנט בהוראה באופן כללי, יישום כלים מתוקשבים בהוראה... לכן המטרה שלי בעבודת הסמינריון היא לבחון, לבדוק ולתאר מהן עמדות המורים כפלי שילוב כלים מתוקשבים, כמו מחשב ואינטרנט בהוראתם, תוך כדי התייחסויות למקצועות לימוד, ותק המורה וניסיון שימוש במחשב, בנוסף למאפייני בית הספר. כי לעמדות המורים יש חשיבות רבה בעריכת שינויים חדשניים בהוראה ובהטמעת המחשב בפדגוגיה.

אמונותיהם של המורים כלפי השימוש במחשב:

* הרבה מחקרים קבעו שיש לאמונות ועמדות המורים השפעה על שילוב תקשוב וטכנולוגיות מידע בהוראה. במחקרו של סימפל (2000) נמצא כי יש קשר חזק בין תפיסות ואמונות המורים כלפי טכנולוגיות המידע בתהליך הוראתם, לבין שיטת שילובם טכנולוגיות אלו בכיתתם.

* מחקרים בקרב מורים מראים כי הידע העצמי שלהם והדרך שבה הם מקבלים את החלטותיהם משפיעים על נכונותם להכניס שינויים בדרך הוראתם. התנגדותם של המורים לשילוב הטכנולוגיה נובעת ממידע לא אמין ברשת, מבעיות הקשורות בהתנהגות אתית בזמן פעילות התלמידים ברשת ומיעילות החיפוש. ואכן, נמצא שמורים עושים החלטות לגבי שילוב טכנולוגיות המידע בהוראתם לפי הידע העצמי שלהם וניסיונם (זייפרט ותירוש, 2002).  

ותק בהוראה:

* על פי מחקרו של ראונד (2000), בשימוש מחשב ואינטרנט בבית ספר ציבורי, נמצא כי מורים חדשים בעלי ותק קצר, מוכנים לשימוש ושילוב המחשב והאינטרנט בהוראתם, לעומת מורים ותקים.

* במחקרם של (Hung & Hsu 2007), על עמדות מורים כלפי שילוב תקשוב בהוראה בטייוואן, מצאו שיש קשר פחות חיובי בעמדות מורים בעלי ותק ארוך בהוראה, כלומר, מורים בעלי ותק ארוך בהוראה, מחזקים בעמדות פחות חיוביות כלפי שילוב תקשוב בהוראתם.

* בקר (2007), מצא שקיים קשר חיובי בין גיל המורה לבין ותק הוראתו, לכן מורה מתחת לגיל 30, נוטה להשתמש במחשב ובאינטרנט יותר ממורה שמעל הגיל הזה ללא חשיבות לוותק בהוראה.

 ניסיון שימוש במחשב ואינטרנט:

ניסיון שימוש במחשב ואינטרנט הוא אחד המאפיינים שנזכר במחקרים ומנבא לטובה בעמדות המורים כלפי שילוב המחשב והאינטרנט בהוראתם.

* על פי בקר (1999), מוכנותם של מורים להשתמש בטכנולוגית התקשוב קשורה לרמת הנגישות למחשבים ולשימוש באינטרנט. מורה המשתמש במחשב מחובר לאינטרנט נוטה יותר להשתמש בכלים אלו ולשלבם בכיתה.

תחום ההוראה:

* תחום ההוראה הוא מאפיין נוסף שעולה במחקרים שנסקרו, כמנבא הפגנות עמדות כלפי השימוש במחשב ובאינטרנט. בסקר של נבו (2001), שערך ארגון Netady טוען שמורים למתמטיקה ומדעים פונים ומשתמשים באינטרנט פחות ממורים למקצועות אחרות מתחומי החינוך והשפה. במחקרו של סלנט (2000), נמצא כי מורים למדעים משתמשים באינטרנט יותר מהמורים לגיאוגרפיה.

* גם במחקרה של שמיר (2000), נמצא כי מורים ריאליים (מורים שמלמדים בתחום השפות, חינוך, גיאוגרפיה, היסטוריה וכו'), משתמשים באינטרנט יותר ממורים הומניים (שמלמדים בתחום המתמטיקה והמדעים). בנוסף לכך, מורים ריאליים דווחו שהם בעלי מידת גבוהה בשימוש טכנולוגיות אלה בהוראתם ויוצרים קשר עם התלמידים שלהם דרך אמצעים טכנולוגיים ומשתתפים בלמידה מרחוק יותר ממורים הומניים.  

מאפייני בית הספר:

* במחקרים שהתייחסו לשילוב טכנולוגיות מידע בחינוך ולהשפעתה על הישגים לימודיים נמצא כי יש לטכנולוגיות אלו השפעה חיובית והן נחשבות להיות אפקטיביות בזמן שילובם בתהליך ההוראה. גם כן, תהליך המחשוב בהוראה יסייע פתרון כמה בעיות ודילמות בחינוך. חשוב לזכור, שגם שינוי בתהליך החינוך דורש הקצאת משאבים כספיים. 

* סמירודון (2000) מצא במחקרו שלאווירה ארגונית תומכת בהכנסת טכנולוגיה לכיתה תרומה רבה בהטמעת תהליך התקשוב בבית הספר. כך מורים יטו לפעול על פי הנורמות. לעומת זו, נמצא גם שמנהלים שאינם תומכים בהכנסת תקשוב לכיתות, מהווים מחסום לשילוב טכנולוגיות אלה בכיתות.

* האתגר הנדרש והקיים כיום במערכת החינוך, כדי לייצר הבנה לחשיבות שילוב טכנולוגיות מידע, ואינטרנט, הוא לתת למורים להשתמש באינטרנט (Weiner, 2001).

           אני מסכימה עם כל החוקרים,  כי יש חשיבות לעמודותיהם של המורים בשילוב טכנולוגיות מידע בבתי הספר, כי המורים הם המשפעים הראשיים בתלמידיהם,  חייבים לשנות בתהליך הלמידה שלהם כדי שיתנו לתלמידים לאהוב את הלמידה,  גם עמדות אלו מושפעות מכמה גורמם כגון אמנות, ידע, תחושות והתנסויות קודמות שלהם בשימוש המחשב והאינטרנט וזה עלול להשפיע לחיוב או לשלילה על נטייתם של המורים לאמץ טכנולוגיה זו ולעשות בה שימוש במסגרת ההוראה.