במהלך הקורס סוגיות במדיניות החינוך של פרופ' וולנסקי עמי, התבקשנו לקרוא ולתת ביקורת על מאמר The city and country school: A progressive paradigm של המחברת סוזן סמל.
במאמרה של סוזן סמל תארה בית ספר שהוקם ונוסד בגלל אנשים והורים שמחפשים שינוי מבית ספר מסורתי לדמוקרטי, סביבה שונה ואבירה שונה... בית הספר הזה מדגישה ההתייחסויות לילד והתפתחותו, הילד במרכז, ומימוש של הפוטנציאל המלא של הילד... כל ילד מתקדם בקצב שלו וילמד תוך כדי הבנתו לסביבתו הטבעית... הילד רוכש מיומנויות... בית ספר שמדגיה על שיתוף פעולה ועצמאות בלמידה...
את הראייה של פראט היא: שהילד צריך ללמוד דרך חוויה והתנסות דרך שיתוף פעולה מהסביבה המיידית שלו, ולתת לכל שלב בחייו את הדברים המתאימים לגילו, וכשהוא מתבגר האופק שלו מתרחב ולכן הוא לוקח את המיומנויות המתאימה לו כמתבגר...
אני רואה שהחזון\ראייה שלה מתבוססת על תיאוריתו של דיואי, ואני מסכימה אותה ואת חזונה. פראט הסתמכה בשיטתה על משחקים, שהילדים לומדים כיצד עליהם לנהל את חייהם במצבים שונים ובעתיד – דבר שמדגישה אותו ומעורר מוטיבציה בשביל שיטת המשחקים שבחרה בה, שהמשחקים נותנים לתלמידים עוד אופציות להתנסויות בעתיד ולכן לגדילה וצמיחה הגורם להצלחה.
בנוסף לכל, פראט התייחסה למורים ולצוות דרך משחק הוויקינגים, משחק שמאפשר התנסות שונה וחדשנית... אבל פראט לא שמה לב להם, לא התחשבה בהם, כאילו הם לא שותפים מלאים במשחק...
בסופו של דבר, בית הספר צריך לשלב בין המסורתי לדמוקרטי... כדי שיכלול כל שכבות העם, ולפי דעתי השילוב זה פתרון להרבה בעיות בחינוך . תפקידי כמורה לעודד את ההתנסות והחוויה המתמשכות לכל שכבות הגיל ולמצוא את הדרכים המתאימים ביותר והעוזרים לתלמידים להצלחה בלימודים דרך שינויים חדשניים אהובים עליהם עם שיתוף פעולה וחוויה, ללא השפעתה של סוג בית הספר, כל עוד הטכנולוגיה עולה ועולה ומתקדמת אז אין בעיה בחדשנות בלימודים ובשינוי האבירה בבית ספרי ואפילו בכיתתי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה